נורה אל-אשי
הם שמחים למרות הקושי. הם שמחים למרות הסבל הגדול, המתקפות והגבולות הנעולים. הם שמחים משום שהם מסרבים לוותר. הם אני, אתה וכל מי שכבר הבין שלא משנה מאילו קשיים נסבול - השמש תזרח גם מחר.
זהו סיפורם של חמישה בחורים צעירים מעזה שמאסו בעצב השורה בקביעות על הרצועה. הם יצרו את תוכנית הקומדיה העזתית הראשונה לטלוויזיה. התוכנית, שנקראת "באס, יא זאלאמה" (תפסיק, בן אדם!) עוסקת במציאות המורכבת והקשה בעזה בדרך יצירתית ומצחיקה. היא מסייעת לתושבי הרצועה להימלט קצת מחייהם. לצחוק, להירגע, ואולי גם לראות את עתידם באור שונה מעט. המצור הישראלי, שמוטל על רצועת עזה זה למעלה מעשור, הרס את תקוותיהם של הצעירים ברצועה, שחולמים לצאת ללימודים או עבודה בחו"ל. הקבוצה הזו משתמשת בהומור כדי להפוך את הדמעות לצחוק.
מפיק ובמאי התוכנית הוא ת'אאר מוניר, עיתונאי בן 26, ומגיש התוכנית הוא מחמוד זעויתר, אח סיעודי, עיתונאי ושוער הוקי מוכשר, שמחייך כל הזמן. כשהשניים האלו נפגשו לראשונה, הם גילו שהם חולקים חלום משותף: להפיק תוכנית הומור וסטנדאפ. ת'אאר גילה את כשרון המשחק הגדול של מחמוד, והם החליטו להפיק יחד סרטוני יו-טיוב.
לתפקיד מפיק התוכנית גייס מחמוד את חברו מילדות, הישאם עדנאן בן ה-28. הישאם למד לימודי מולטימדיה והוא חובב גדול של כדורגל. שני כוכבי התוכנית הנוספים, איברהים חליל ואחמד עאסי, משחקים במערכונים השונים ומסייעים בהפקה. כל החמישה יצירתיים מאוד ושואפים להמשיך להתפתח ולהפוך למקצוענים בתחומם.
ההתחלה לא היתה קלה: לא היה להם תקציב או מימון, והם נאלצו להשתמש בדירתו הקטנה של מחמוד בדיר אל-בלח (במרכז רצועת עזה) כאולפן. כדי לרכוש ציוד – מצלמות משומשות – הם קוששו תרומות וכספים מחברים ומשפחה. הסרטון הראשון שלהם, שעשה צחוק מביטויי סלנג הנפוצים בעגה העזתית, עלה ליו-טיוב בתשיעי למאי 2012.
הסרטון, ואלו שבאו אחריו, זכו להצלחה גדולה עד כדי כך שהטלוויזיה הפלסטינית הקרינה 30 פרקים של תוכניתם בחודש הרמדאן ב-2014. הרווחים מהתוכנית אפשרו להם לשכור דירה ולהסב אותה לאולפן של ממש. ההתקפה הישראלית, בקיץ 2014, אולי הותירה אותם ללא חשמל, אך לא פגעה בנחישותם להמשיך ולשדר טלוויזיה איכותית.
הסדר בתוכנית בדרך כלל קבוע. מחמוד מציג את הנושא בו יעסוק הפרק, הלקוח בדרך כלל מחיי היום יום בעזה: משפחה, אהבה, נישואים, אימהות, בחינות אקדמיות וכו'. בדרך זו מעריצי התוכנית מצפים למערכונים עוד בטרם החלו. אתרי הצילום – מסעדות, בתים או רחובות - נבחרים בקפדנות ומוסיפים לאמינות של המערכון. גם הסיום קבוע: צחוק מתגלגל ובריא מפי אנשים הסובלים מאבטלה, אשר נפגעו בעבר בתקיפות צבאיות ונושאים עמם את זכרם של חברים ובני משפחה שנהרגו. ההומור מאפשר לחמישה לעסוק גם בנושאים רגישים, כגון העסקת ילדים.
בסרטון המצורף, מחקה מחמוד את השחקן ז'אן קלוד ואן דאם בפרסומת שעשה לחברת וולוו. במקום שתי משאיות עליהן עמד ואן דאם, עומד מחמוד על שתי מכוניות אותן יש לדחוף כדי שיסעו, כתזכורת למחסור החמור בדלק ברצועה.
כעת זכתה החבורה להכרה בינלאומית. רשת "אל-ערבי" מלונדון החלה לשדר את תוכניתם "קוֹמִילוגיה". התוכנית מופקת ומצולמת עדיין בעזה. אף שישנן תוכניות קומדיה נוספות המופקות בגדה המערבית, זו התוכנית היחידה שמתרחשת כולה בעזה ואשר יוצריה עזתים. התוכנית זכתה לפופולריות גדולה ברחבי העולם הערבי כולו, ובפרט בידי גולים פלסטינים. מעריצים רבים מבקשים להצטלם עם השחקנים ועוקבים אחריהם ברשתות החברתיות.
לצוות התוכנית חשוב להישאר קרובים לעזתים ולמציאות חייהם הקשה, שלא פסחה גם עליהם. מחמוד והישאם איבדו שניהם קרובי משפחה בתקיפות הישראליות בקיץ 2014. "בחמולה שלי יש 17 משפחות, יש צעירים ומבוגרים, ויש למעלה מ-50 ילדים", מספר מחמוד. "אנו חיים יחד. אבל ביום האחרון של גל התקיפות השלישי בקיץ 2014, התקבלה שיחת טלפון אחת ששינתה הכל. בטלפון נשמע קול תקיף שהורה לדיירים 'עזבו מיד את הבית!'. דקות אחר כך פגעו טילים שנורו ממזל"ט וממטוס קרב בבית המשפחה והרסו אותו עד ליסוד". בן דודו, עבד אל-עזיז זעויתר, נהרג.
גם אז, ולמרות הקושי הגדול, המשיכו מחמוד וצוותו לעבוד על שני פרקים חדשים, בניסיון אולי להכריז כי אפילו המלחמה לא תנצח אותם.
"אנו אוהבים את החיים עד כמה שאפשר" – מחמוד דרוויש
תרגום: יונתן מנדלס
טקסט זה נכתב במקור באתר We are not numbers, בלוג ספרותי בו כותבים צעירים מעזה על חייהם בשפה האנגלית. חלק מהכותבים העזתים הביעו רצון להשמיע את קולם גם בעברית, ובעקבות הפנייה שלהם התנדבנו מעל לכ-150 ישראלים לתרגם את הטקסטים שבאתר מאנגלית לעברית. במידה ותרצו להצטרף אל קהילת המתרגמים שלנו ולעזור לנו למלא את האתר בתוכן נוסף, לחצו כאן.