בשאר נבהאן
"בשביל לחיות, אתה צריך להתאמץ."
כך אמר לי סבא שלי כשהייתי בערך בן 11. לא בדיוק הבנתי למה הוא התכוון ולמען האמת זה לא ממש עניין אותי אז. כל מה שרציתי היה למצוא שטח שאפשר לשחק בו כדורגל, או לצפות ביוטיוב במהלכים של כריסטיאנו רונאלדו, למרות שאני בעצמי בכלל שוער.
שנה אחר כך סבא שלי נפטר. המילים שלו נשארו איתי.
אני תמיד הולך לים- מקום המפלט היחידי שלנו כאן בעזה- לעשות מדיטציה. אני הולך כשאני מרגיש על גג העולם וגם כשאני עצוב. אני יושב ולוחש את הסיפורים שלי לרוח שמלטפת את פני, הרוח ואני יוצרים הילה של שלווה, שנדמה לרגע כאילו אני במקום אחר, מקום של חופש.
אני חושב על המשפט שסבא אמר לי בכל פעם שאני נמצא בים, חוזר עליו עם הנשימות כמו מנטרה "בשביל לחיות, אתה צריך להתאמץ". בחיי עברתי שלוש מלחמות עוד לפני שמלאו לי 18, אם זו לא המשמעות של להתאמץ, מה כן?
השנה ניצב מולי אתגר שהראה לי שלא באמת הבנתי את משמעותן של המילים של סבא. זו הייתה השנה האחרונה שלי בתיכון, שנה בה אנחנו הפלסטינים עוברים מבחנים שנקראים תאוג'יהי.
המבחנים האלו הם הקשים ביותר בכל שנות הלימודים והתוצאה בהם קובעת את המשך חייך.
אני חלמתי להיות רופא וידעתי שאם לא אקבל ציון גבוה במיוחד בתאוג'יהי, לא אקבל מלגה וגם אם אתקבל ללימודים, המשפחה שלי תצטרך לשלם כ 20,000 דולר.
במהלך השנה, במיוחד בחודשיים האחרונים, אין לך זמן לבזבז, בזמן הפנוי שלך אתה ישן או אוכל, בכל רגע אחר אתה לומד.
ויתרתי על כל פעילות אחרת, אפילו התנתקתי מהרשתות החברתיות. מדי פעם, כשבכל זאת הרגשתי צורך
"לברוח", הלכתי לשחק שח מט. באחת הפעמים כשיצא לי לשחק, אחרי שעה שמעתי "שח מט, הפסדת", המשפט המתועב ביותר שאתה יכול לשמוע. אף פעם לא אהבתי להפסיד, הפסדתי הפעם בגלל החרדה שתקפה אותי בכל פעם שחשבתי על התאוג'יהי. הלחץ לא הגיע מההורים שלי, כבר יש לנו רופא אחד במשפחה- אח שלי. הלחץ הגיע ממני, מהציפיות שלי מעצמי. הרגשתי שאני מאבד קשר מכל מה שקורה מסביבי.
למרות כל זה, לבסוף סיימתי את המבחן וקיבלתי 96.7%! אני צוחק עכשיו כשאני נזכר ברגע שקיבלתי את הציון. ממש יצאתי מדעתי מרוב אושר. צעקתי וצרחתי כשסיפרתי למשפחה, דמעות זלגו לכולם על הלחיים ושמחה ואושר שררו סביבנו.
ניצחתי. שח מט תאוג'יהי, הפסדת. התקבלתי לפקולטה ללימודי רפואה באוניברסיטה האסלאמית של עזה.
סבא, שח מט, אתה ניצחת. סוף סוף הבנתי את המסר שרצית לשלוח לי.
העתיד יעזור לי להבין אותו אפילו יותר, אחרי הכל, בשביל לחיות, אתה צריך להתאמץ וללמוד.
תרגום: הילה
טקסט זה נכתב במקור באתר We are not numbers, בלוג ספרותי בו כותבים צעירים מעזה על חייהם בשפה האנגלית. חלק מהכותבים העזתים הביעו רצון להשמיע את קולם גם בעברית, ובעקבות הפנייה שלהם התנדבנו מעל לכ-150 ישראלים לתרגם את הטקסטים שבאתר מאנגלית לעברית. במידה ותרצו להצטרף אל קהילת המתרגמים שלנו ולעזור לנו למלא את האתר בתוכן נוסף, לחצו כאן.