בסמאן דראווי
מתבונן בעולם מהשמיים. הוא עדיין משוגע.
מתתי במלחמה וביתי עוד כואב.
חשוך. אפילו את האור הם הרגו.
אבל את אמי בוכה, אני עוד יכול לראות.
ברגע חיי נעלמו.
אין אמת תחת השמש.
אני רואה את הרוצח שלי מחזיק את נשקו.
הערת מלווה הכתיבה: בפעם הראשונה שבה קראתי את השיר, הרגשתי שבמילה "בית" בסמן מתכוון לעזה, וליבי כמעט ונעצר בעודי קורא את השורה האחרונה. שאלתי את בסמן אם הפחד ממלחמה רודף אותו כל הזמן. הוא ענה לי: "כן, אני חושב על מלחמה. אני חושב על לאבד מישהו או את כולם. אני חושב על למות באיטיות. אבל יותר מהכל, אני מפחד שחיי ישארו כפי שהם, זה גם סוג של מוות".
תרגום: נעה שטריכמן
טקסט זה נכתב במקור באתר We are not numbers, בלוג ספרותי בו כותבים צעירים מעזה על חייהם בשפה האנגלית. חלק מהכותבים העזתים הביעו רצון להשמיע את קולם גם בעברית, ובעקבות הפנייה שלהם התנדבנו מעל לכ-150 ישראלים לתרגם את הטקסטים שבאתר מאנגלית לעברית. במידה ותרצו להצטרף אל קהילת המתרגמים שלנו ולעזור לנו למלא את האתר בתוכן נוסף, לחצו כאן.