• .

מסכות Made in Gaza

עיסאם עדוואן


המציאות עולה על כל דימיון. רצועת עזה, שישראל סוגרת כבר 14 שנים ותקפה בארבע מלחמות ברוטאליות, מספקת לכובשים שלה מסכות מגן וציוד מציל חיים.


לאחר שהיה סגור למשך שנים רבות, מפעל הביגוד יוניפאל (Unipal) נפתח מחדש בשנת 2015, אבל מאז הפתיחה, יכלו להעסיק במפעל כ-100 עובדים רק ל-5 עד 7 ימים בחודש. כעת המפעל, שממוקם במרכז העיר עזה, שוב רוחש חיים. צלילי מכונות התפירה נשמעים בבניין 12 שעות ביום, כל יום, ו700 פועלים עומלים בו כדי לעזור להציל חיים. באופן אירוני - בעיקר בישראל.

מפעל יוניפאל


נכון לזמן כתיבת המאמר, זוהו בישראל כ 9,404 מקרי קורונה, ו-73 אנשים נפטרו מהמחלה. הרשות הפלסטינית דיווחה על 263 חולים שנבדקו ונמצאו חיוביים לנגיף, 12 מתוכם מעזה, וחולה אחד שנפטר. בעולם זוהו כמיליון וחצי מקרים, ו-88,500 מהחולים נפטרו.


Photo credit: Ahmad Hasaballah/IMAGESLIVE

הרצועה היא אולי אחד המקומות היחידים שעוד לא נפגעו בצורה קשה, בעוד שבשאר העולם מתמודדים גם עם חוסרים בציוד מגן ומסכות. על כן, באופן חריג, ישראל מתירה כניסת חומרי גלם לעזה לייצור מסכות וחליפות בידוד.

מפעל יוניפאל העזתי מייצר כעת אלפי מסיכות ופרטי לבוש רפואיים על בסיס יומי, ומייצא אותם דרך מעבר ארז. לדברי הבעלים של יוניפאל, באשיר אל-באוואב, עד כה נמכרו לישראל כ-20,000 מסיכות ו-2,000 חליפות בידוד. המפעל מייצר שני סוגי מסכות: מסיכה חד פעמית פשוטה שמכסה את הפנים והסנטר, ויכולה לשמש למשך מספר שעות, ומסיכה באיכות גבוהה יותר (הדומה למסיכת N-95, המשמשת אנשי צוות רפואי).

אל-באוואב מסר לאל-ג'זירה שנכון לעכשיו ישראל אינה מגבילה את יבוא חומרי הגלם או היצוא מהמפעל. הוא ציין כי המפעל מסוגל לייצר כ-10,000 מסכות ביום, ועד כה יוצרו בו 150,000 מסכות ו-5,000 חלוקים וחליפות בידוד. יוניפאל חתומה על חוזים ליצור מיליון מסיכות ו-50,000 חליפות עד סוף אפריל.

עם זאת, ישנם אתגרים. על פי אל-באוואב, ישנה אספקת חשמל רק 8-12 שעות ביום, ולפעמים יש הפסקות חשמל במהלך שעות העבודה. בעקבות המחסור, יוניפאל נאלצת להשתמש בגנרטורים פרטיים בעלות גבוהה. בעוד שחשמל המסופק על ידי הממשלה עולה 0.6 ₪ לקילוואט, חשמל המופק מגנרטור פרטי עולה כ-4 ₪ לקילוואט. "לא נשארת לנו ברירה אחרת מלבד להשקיע אחוז גדול מההכנסות שלנו כדי לכסות את הוצאות החשמל" אומר אל באוואב. "אם נפסיק, המפעל יקרוס ומאות אנשים יאבדו את עבודתם. זאת ההכנסה שאיתה הם מביאים אוכל הביתה".


מורשת הטקסטיל של עזה

תעשיית הטקסטיל היתה אחת מהתעשיות העיקריות בעזה. אולם איחוד התופרים, הטווים והאורגים בעזה דיווח שמעל למאה מפעלי טקסטיל נסגרו לאחר הטלת המצור על ידי ישראל בשנת 2007, ו-20,000 עובדים איבדו את פרנסתם. המפעלים נסגרו בעיקר בגלל המחסור בדלק ומחירו הגבוה של החשמל, ויבוא של אריגים באיכות נמוכה שכניסתם לרצועה אושרה.

לדבריו של ראש האיחוד, מוחמד חמדן, בין 2009 ל-2014, הוברחו ממצרים לרצועה, דרך המנהרות, אריגים באיכות גבוהה, מה שאפשר את פתיחתן מחדש של חלק מהמתפרות. אך בהמשך, עבד אל-פתאח א-סיסי, לשעבר מפקד הצבא המצרי, השתלט על מצריים והמנהרות ברובן נהרסו.

התלות בסין


כרגע היבוא מסין, עליו עזה נסמכת, נעצר כמעט לחלוטין עם התפרצות מגפת הקורונה. אותו יבוא כלל בעיקר בדים, מכשירי טלפון ואביזריו, מחשבים אישיים, משחקים, בגדים ותמרוקים.

רג'אי אל-קאחלוט, מנכ"ל החברה להכנסת סחורות ועמילות מכס ברצועת עזה, מעריך שהיבוא מסין פסק כמעט לחלוטין בתחילת פברואר. אל חלוט סיפר לאל ג'זירה שיותר מ-90% מהסחורה ברצועת עזה מיובאת מסין.

על פי חמדן, בעקבות היבוא הסיני, התפוקה של מפעלי הביגוד בעזה ירדה ל-20%. אך עם זאת, חברות ישראליות זיהו את הפוטנציאל במאגר של עובדים "שבויים" המוכנים לעבוד בשביל שכר נמוך באזור שעוד לא נפגע מהמחלה ולא נתון תחת תקנות הריחוק החברתי. חברות אלו החלו ללחוץ על הממשלה להתיר יבוא של כמויות גדולות של אריגים לתוך הרצועה כדי לאפשר למפעלים לייצר ציוד אשר נחוץ לסקטור הרפואי המתדרדר בישראל.


"ללא הביקוש הגבוה מהשוק הישראלי, ישראל לעולם לא היתה מתירה לנו להמשיך לעבוד" ציין אחד מהעובדים העזתים.


תרגמה: נעה מורג


טקסט זה נכתב במקור באתרWe are not numbers, בלוג ספרותי בו כותבים צעירים מעזה על חייהם בשפה האנגלית. חלק מהכותבים העזתים הביעו רצון להשמיע את קולם גם בעברית, ובעקבות הפנייה שלהם התנדבנו מעל לכ-150 ישראלים לתרגם את הטקסטים שבאתר מאנגלית לעברית. במידה ותרצו להצטרף אל קהילת המתרגמים שלנו ולעזור לנו למלא את האתר בתוכן נוסף, לחצו כאן.


  • Facebook Social Icon
  • Twitter Social Icon