אחמד אלקטאווי
בסמוך לשעת הצהריים אני וחברים שלי יצאנו מהכיתה כדי לנשום קצת אויר צח, נהנים לנו בזמן שנעמדנו בפוזות שונות מול המצלמה ותחת השמש החמימה.
התיישבנו והבחנתי בתלמיד שנה שנייה שישב לידי, גם הוא לומד בחוג לספרות אנגלית, בשם מוחמד בלור. תשומת הלב שלי התמקדה בו בזמן שלחץ על מקלדת המחשב הנייד שלו. הייתי בשוק מכך שהוא לא מקליד על המסך אותיות או מספרים אלא שבמקומם אני שומע מנגינה יפהפיה שמתהווה ממש מולי.
שאלתי אותו מה הוא עושה ומוחמד סיפר לי על אהבתו למוסיקה. משאלת חייו היא לרכוש אורגן קלידים שיוכל לנגן בו. כמו רבים בעזה, מחסור בכסף מונע ממנו להגשים את המשאלה. אורגן כזה עולה בסביבות 1,500 דולר בעזה – הון עתק.
אבל מה שכן יש למוחמד זה מחשב נייד. בעזרת תוכנה מיוחדת, הוא יכול להפיק צלילים של אורגן מהמחשב ולנגן את המוסיקה האהובה עליו – מוסיקה קלאסית עם מילים בערבית.
כמובן, זה לא אותו הדבר כמו להחזיק כלי נגינה אמיתי בידיים; כששאלתי את מוחמד על חלומותיו לעתיד ומה יסב לו אושר, הוא אמר מיד: ״אם יהיה לי אורגן קלידים, אני אהיה המאושר באדם״.
״אני מאמין שיום אחד יהיה לך,״ אמרתי, מקווה שאכן כך יקרה. ״אתה פשוט צריך להמשיך לאמן את הכישרון שלך, ולמצוא דרך להראות אותו לקהל.״
מעודד מדברי, מוחמד אמר לי בהתלהבות: ״תקשיב לזה!״
קורן מגאווה הוא הניח את המחשב על הברכיים, ובתוך כמה רגעים הוא זמזם וניגן את המוסיקה הכי יפה שאי פעם שמעתי. בכנות, אני ממש התרגשתי.
״זה שאין לי יכולת לקנות כלי נגינה אמיתי, לא אומר שאין לי כישרון,״ הוא התעקש להדגיש.
אמרתי לו שהוא צריך לנגן את המוזיקה שלו מול קהל.
״אנשים אולי יצחקו עלי אם אנגן את המוסיקה שלי במקום ציבורי,״ הוא אמר בחשש. ״אבל אני מניח שאם תהיה בי אמונה, הכל יסתדר.״
מוחמד גילה את השמיעה המוסיקלית שלו כשהיה כמעט בן 10, ומאז החלום שלו היה שיהיה לו כלי נגינה משלו. עד כמה שמשפחתו רוצה לעזור לו, ההכנסה הנמוכה של אביו, שעובד בתור ספר במחנה הפליטים אל-נוסאיראת, לא מאפשרת זאת.
בנוסף, כסף הוא לא האתגר היחיד. הפסקות החשמל היומיומיות בעזה מהוות אתגר נוסף. ״אחד התסכולים הגדולים שלי הוא שהסוללה של המחשב שלי כל הזמן נגמרת" הסביר לי מוחמד. כרגע, בגלל הפסקות חשמל חוזרות, לרוב תושבי עזה יש רק בין שש לשמונה שעות חשמל ביום.
אני נפעם ומלא בהשראה מהמפגש עם מוחמד, אבל הוא לא היחיד. עזה מלאה באנשים מדהימים עם פוטנציאל לא ממומש. הרבה כישרונות אבדו למלחמה ולרצון הנואש לברוח מהמצור שמרסק אותנו. אבל אנחנו, אלה שנשארו פה - אנחנו לא נפסיק לרדוף אחרי החלומות שלנו ולפתח את הכשרונות שלנו ואת עצמנו.
תרגום: נילי בלקינד
טקסט זה נכתב במקור באתר We are not numbers, בלוג ספרותי בו כותבים צעירים מעזה על חייהם בשפה האנגלית. חלק מהכותבים העזתים הביעו רצון להשמיע את קולם גם בעברית, ובעקבות הפנייה שלהם התנדבנו מעל לכ-150 ישראלים לתרגם את הטקסטים שבאתר מאנגלית לעברית. במידה ותרצו להצטרף אל קהילת המתרגמים שלנו ולעזור לנו למלא את האתר בתוכן נוסף, לחצו כאן.