מונה מסאדר
בישיבה בסלון שלנו, אנו נאספים יחד - הורי, שני אחי הגדולים ואחותי הצעירה - כל אחד מאיתנו מסתכל על הניידים שלנו, בעקבות החדשות והתפשטות השמועות ברשתות החברתיות. אחי הבכור, בניסיונו להרגיע אותנו, אמר: "היי, זה רק תרגיל של משרד הפנים! אין צורך להיכנס לפאניקה, כל האנשים שנדבקו נמצאים בהסגר".
הגבנו בשתיקה, גוללים ללא הרף בין דיווחי חדשות, חיפשנו את החדשות הרעות שהרגשנו שיבואו. ארבעת האנשים שנבדקו באופן חיובי לגבי COVID-19 (ולא הגיעו זה עתה ממדינה אחרת) הם ממשפחה אחת שגרה במחנה הפליטים אל-מג'אזי. הבית שלנו נמצא ממש מחוץ למחנה. אמי היא מורה בבית ספר שם, ואחד הילדים מהמשפחה הנגועה לומד שם בכיתה ח'. המחלה שהפחידה את העולם נראית כעת קרובה כל כך! (עדכון: צדקנו ואחי טעה. שני אנשים שאינם קשורים למשפחת אל-מג'אזי נבדקו בבית החולים אל-שיפא ונמצאו חיוביים, דבר שחייב לפנות את מתקן בית החולים כולו).
הפעם האחרונה שהתכנסנו כך בחדר אחד, בעקבות החדשות והדיבורים, הייתה במהלך המלחמה של ישראל בעזה בשנת 2014. התמודדנו עם תרחישים ועוצר דרמטיים, לפני המלחמה. עד כדי כך התרגלנו. אנחנו יודעים למה לצפות. אבל הפעם זה שונה! אני מפחדת. כל מי שאני מכירה מפחד. הנגיף חדש ובלתי ידוע. הלב שלי אומר לי שיקרה משהו רע, בהתחשב שעזה קטנה ומאוכלסת מדי. אנחנו לא יודעים מה צפוי והחדשות ממדינות אחרות - שיש להן מערכות בריאות חזקות בהרבה משלנו - מפחידות
אולם כשמדובר בפחד, ההרגשה זהה. הכאב בלב שלך, הצער, הדאגה מוכרים. כל ילד בעזה יודע להתגונן בביתו מכיוון שעשה תרגולים לפני כן. אני בת 24 וכבר התמודדתי פעמים רבות עם עוצר. למעשה, הכנתי רשימה של דברים לעשות כשאני תקועה בבית במשך ימים, במיוחד עם כמה שעות חשמל בלבד ליום, כמו עכשיו: מדיטציה, ספרים לקריאה, סרטים לצפייה. (חסכתי את הכסף שלי כדי שאוכל להקים ספרייה קטנה בחדר שלי, והורדתי סרטים לטלפון ולמחשב הנייד שלי, אז אני מוכנה שהחשמל נפסק. ברשימה שלי עכשיו: סופרי החופש, מועדון הקיסר וברוקלין.) היום, אני מאזינה למוזיקה כדי להרגיע את עצמי ולהביס את הפחד שלי.
אבל מה אם אהיה חולה? או בן משפחה? בעזה היה מחסור באספקה רפואית עוד לפני ה- COVID. תארו לעצמכם את המצב אם COVID-19 ימשיך להתפשט? במיוחד עם החמרת מצוקת החשמל: ישראל מענישה אותנו שוב באיסור יבוא דלק, ומזלנו אם נקבל ארבע שעות חשמל ביום.
בבקשה, בני עמי, למען השם, הרגיעו את עצמכם והישארו בבית. הביסו את הפחד שלכם על ידי עשיית משהו שאתם אוהבים - בפנים.
תרגום: אבי דאול
טקסט זה נכתב במקור באתרWe are not numbers, בלוג ספרותי בו כותבים צעירים מעזה על חייהם בשפה האנגלית. חלק מהכותבים העזתים הביעו רצון להשמיע את קולם גם בעברית, ובעקבות הפנייה שלהם התנדבנו מעל לכ-150 ישראלים לתרגם את הטקסטים שבאתר מאנגלית לעברית. במידה ותרצו להצטרף אל קהילת המתרגמים שלנו ולעזור לנו למלא את האתר בתוכן נוסף, לחצו כאן.