• .

יומני הקורונה: גם סגרים יכולים להרוג

עבדאללה אל-ג'זאר


וירוס הקורונה השפיע על עזה בכל מיני אופנים; עד לא מזמן, השפעתו העיקרית הייתה כלכלית. ועדת הקורונה מטעם משרד הבריאות הטילה תקנות והגבלות קפדניות על מנת למנוע התפרצות עתידית של הנגיף ברצועה. כל אדם שחזר מחו"ל נבדק פעמיים לפחות ונשלח מיד לבידוד של עשרים ואחת יום. תקנות אלה ואחרות, הן ששמרו על האוכלוסייה בעזה מפני המגפה - עד הרגע שגם הן כבר לא הועילו. כעת, לא רק שהמגפה נמצאת במרכזי הבידוד, היא מתפשטת בכל רחבי הרצועה.


על אף האמונה הרווחת שחולת הקורונה הראשונה בעזה היתה אשה שנכנסה מישראל, שאומתה עת הגעתה לעזה, סגן שר הבריאות, יוסוף אבו-אלריש, חשף כי ממצאים מראים שנגיף הקורונה החל להתפשט בעזה קודם לכן, עוד בתחילת אוגוסט. אנחנו רגילים לאויבים שניתן לראות - אך האויב הזה הוא בלתי נראה.


היינו צריכים ללמוד מנסיונה המר של איטליה, אחת המדינות בהם הנגיף פגע בצורה הקשה ביותר. שני החולים המאובחנים הראשונים בה, זוג תיירים מסין, טיילו במדינה בתחילת ינואר. הממשלה שיחזרה את מסלולם וכל מי שבא עימם במגע חויב בבידוד. שבוע לאחר מכן אובחן החולה השלישי, איטלקי שחזר מסין. אף על פי שהוא הוכנס לבידוד מיידי, עד סוף פברואר מספר הנדבקים במדינה התעלה על ציפיות כולם.


אמנם יש הבדלים רבים בין מדינה גדולה כמו איטליה ובין רצועת אדמה קטנה כעזה, אך בכל זאת יש כמה נקודות דמיון, בעיקר באופן בו הוירוס הגיע לראשונה למקומות אלה. צפיפות האוכלוסין בעזה גדולה פי 45 מזו שבאיטליה. אם ניקח בחשבון את קצב ההדבקה ומספר הנדבקים באיטליה, שלמרות הגילוי המוקדם של הנגיף והצעדים שננקטו כדי למגר אותו, זינק ל1,128 תוך חודש ימים בלבד - אין זה בלתי סביר לצפות שמספר הנדבקים בעזה, על מערכת הבריאות הדלה שלה, עלול לעלות על

50,000 בתוך חודש אחד. בתקופה בה ככל הנראה החל הנגיף להתפשט נערכו מסיבות רבות באוניברסיטאות, בהן השתתפו אלפי אזרחים. על פי ארגון הבריאות העולמי, 80% מן הנדבקים בנגיף יפתחו תסמינים מינוריים או שום תסמינים בכלל. נראה, אם כך, שמספר גדול מאוד של עזתים נדבקו בנגיף והחלימו מבלי לדעת דבר.


מה משמעותה של החלטת הממשלה להטיל סגר בכל רחבי עזה? שיעור האבטלה ברצועה, לפני הסגר, עמד על 52%, ובקרב צעירים היה גבוה אף יותר. בנוסף, מעל מיליון עזתים מסתמכים באופן קבוע על אונר"א - שמספקים להם סיוע תזונתי. הסגר שמוטל כעת מונע אפילו מאותם האנשים העובדים להתפרנס ולספק למשפחתם אוכל וצרכים בסיסיים אחרים.

מדינות רבות כבר למדו שהטלת סגרים היא לא דבר שמחזיק מעמד. גם עכשיו, כשגלים שניים של המגיפה מכים במדינות רבות בעולם, אין מדינה שמתכוונת לחזור לסגר מלא - הכלכלה שלהן לא תעמוד בכך. בירדן, לדוגמא, מספר המקרים המאומתים צנח לאפס בזמן הסגר אך שב ועלה כשמונה ימים לאחר ההקלה בהגבלות. חשוב גם לציין שרב ממשלות העולם שהטילו סגרים סיפקו סיוע כלכלי כלשהו לאזרחיה - דבר שהממשלה בעזה אינה יכולה לספק (ויכוח מתמשך מתקיים בעניין בין חמאס בעזה ובין ממשלת הרשות הפלסטינית בגדה המערבית. אילולא היו כה עסוקים בריבים פנימיים, סביר שסיוע ועזרה להמונים כבר היו מתאפשרים).

מה היה קורה אילו עזה היתה הולכת בעקבותיהן של אותן מדינות, ומקיימת מדיניות אוניברסלית של חבישת מסיכות ושמירה על ריחוק חברתי היכן שניתן? (על אף שבעזה יהיה מאתגר לקיים ריחוק שכזה). במקביל, יש לשלוח פניות לממשלות ערב ולגייס אותן לטובת המצוקה בעזה; לשלוח ציוד מגן, ציוד רפואי הכרחי כמו מכונות הנשמה, ורופאים מוסמכים ומומחים שיוכלו לעזור לעזתים עם ניסיונם.

החיים בעזה מידרדרים מיום ליום. חינוך ותרגול של מדיניות מניעתית יהיה הומני יותר מאשר סגר כללי נוסף.


תרגום: אילה יהודה


פורסם ב- 05.09.20


טקסט זה נכתב במקור באתרWe are not numbers, בלוג ספרותי בו כותבים צעירים מעזה על חייהם בשפה האנגלית. חלק מהכותבים העזתים הביעו רצון להשמיע את קולם גם בעברית, ובעקבות הפנייה שלהם התנדבנו מעל לכ-150 ישראלים לתרגם את הטקסטים שבאתר מאנגלית לעברית. במידה ותרצו להצטרף אל קהילת המתרגמים שלנו ולעזור לנו למלא את האתר בתוכן נוסף, לחצו כאן.


0 תגובות