טראומה יפה

בסמאן דראווי

"היי", אמרתי,

"בוא נשחק משחק,

ונתאר את החיים

בשתי מילים."

הוא מביט עלי,

צוחק ואומר,

"טראומה יפה."

הטראומה:

כלוב ובתוכו ילד

מוכר נייר טואלט בשקל

מתחת לרמזור.

בתים אפופי עלטה במשך שעות

בחושך, רק נרות בשביל אור.

פתאום בום של אף-16

והזמזום הנמוך, העיקש, של הרחפנים.

המתנות נצחיות במחסומים,

רק כדי לשמוע "לך הביתה" בסוף היום,

"אין אישור בשבילך היום".

אבל כל טראומה מחלימה,

הוא אומר, ומשרטט עקבות של יופי:

האוירה ביום העיד,

חג ברחובות.

קולות הטקאביר,

ריחות הכנאפה והכעכ*,

וחיוך של ילד,

שקיבל בגדים חדשים,

לכבוד היום המיוחד.

*טקאביר היא קריאת המואזין לתפילת הנשמעת בזמן החג. כנאפה וכעכ הם ממתקים חגיגיים.

תרגום: נופר כהן

טקסט זה נכתב במקור באתר We are not numbers, בלוג ספרותי בו כותבים צעירים מעזה על חייהם בשפה האנגלית. חלק מהכותבים העזתים הביעו רצון להשמיע את קולם גם בעברית, ובעקבות הפנייה שלהם התנדבנו מעל לכ-150 ישראלים לתרגם את הטקסטים שבאתר מאנגלית לעברית. במידה ותרצו להצטרף אל קהילת המתרגמים שלנו ולעזור לנו למלא את האתר בתוכן נוסף, לחצו כאן.