• .

ברוכים הבאים לשגרת היום שלי

ריווא אבוקוטה




לכל אחת שגרת היום שלה. השגרה הזאת עלולה להיעשות משעממת מעט, בעיקר ברצועת עזה, שבה נדמה שהימים אחידים בדמיונם זה לזה. אבל אני מנסה להחיות את יומי בכל דרך אפשרית. מטרתי היא להיות "טיפוס של בוקר", כזאת שמתעוררת ומוכנה מיד "לעשות את הצעד הראשון".


5:30 בבוקר, השעון מצלצל

ילדים מתאמנים בחדר הכושר שלי

חדר הכושר מציע פעילויות רבות לילדים שהוריהם רוצים שיהיו בריאים, וגם להרחיקם ממסכי הטלפון הנייד והטלוויזיה. אין לנו הרבה מגרשי ספורט ופארקים בעזה, ולכן הורינו נואשים לאלטרנטיבות, וכאן ילדים יכולים ללמוד שגרת חיים חדשה ובריאה יותר. חדר הכושר מציע גם אפשרויות אימון רבות לנשים. בתרבות שלנו לא מקובל שאישה תרוץ או תרכב על אופניים בחוץ, ולכן אנחנו הולכות למתחמים מיוחדים כדי להתאמן את אימוני החוץ האלה, או מתפשרות על אימונים בכיתות סגורות ועל הליכה מהירה. בהתחלה היינו נתקלות במבטים ביקורתיים, אך נותרנו נחושות, והיום זה כבר מקובל ורגיל. המודעות לחשיבות הספורט לשיפור הבריאות הגופנית עלתה מאוד, וארגונים אזרחיים ממליצים על אימוני ספורט לאוכלוסיות מרוחקות ומבודדות יותר ברצועת עזה.


אסלאם

שמה של המאמנת שלנו הוא אִסלאם, והיא מדריכת כושר כבר שמונה שנים. היא התחילה את דרכה כמורה לחינוך גופני בבתי ספר, אך בשל מיעוט המשרות בשנים האחרונות היא עובדת כעת בחדר הכושר שלנו. העבודה כאן העניקה לה את ההזדמנות לגלות את כישרונותיה החבויים: היום היא לומדת לתואר שני, ומקווה לפתוח עסק משלה בתחום הכושר.


כשהגענו באותו הבוקר נשים אחרות היו כבר באמצע החימום. נשים מכל הגילים (עקרות בית, נשים עובדות, נשים מבוגרות יותר, תלמידות בית ספר וסטודנטיות) מתאמנות מסיבות שונות, ובהן רצון להוריד במשקל, חיטוב, ושיפור מצבים בריאותיים, כגון לחץ דם גבוה וסוכרת. יש אפילו אימון מיוחד לעקרות בית המתקשות למצוא זמן לעצמן. חדר הכושר הוא מקום נפלא להיכרויות, ליצירת חברויות חדשות ולהעלאת הביטחון העצמי. לי הוא ללא ספק עזר בכך.


היום שבת, ולאחר החימום אסלאם מדריכה אותנו באימון הכולל את כל שרירי הגוף. אנחנו מסיימות באתגר של "ישיבת קיר" למשך דקה: אנחנו משעינות את הגב כנגד הקיר, ואז מכופפות את ברכינו, כך שצורת הגוף מדמה כיסא – ונשארות כך! אם נראה לכם שזה קל, נסו זאת בעצמכם! להרגעת הגוף והשרירים אנחנו עושות עשר דקות יוגה לצלילי מוזיקה שקטה, ואז עוברות לאימון המכשירים.


עבודתה של מורה

כשאנחנו מסיימות את האימון, השעה כבר 9:30.

אחותי ואני נכנסות לחנות ספרים סמוכה כדי להדפיס דפי עבודה לתלמידי האנגלית שלי. רבים מתלמידיי כבר סיימו את בית הספר, אך בגלל מספר התלמידים העצום בכל כיתה בחינוך בציבורי (55-50), הם לא הצליחו להגיע לשליטה מלאה בשפה האנגלית. תלמידים אחרים מגיעים אליי בעודם בבית הספר, בזכות הוריהם שמבינים שיש להם צורך בתרגול נוסף.


אני מתבוננת סביבי ומוצאת המון ציוד שיכול לשמש ללימוד יצירתי ולמשחקים, כמו ניירות צבעוניים, מדבקות ומחברות מקושטות. דוב סגול קטן לוכד את מבטי, ואני רוכשת אותו בשני שקלים – מתנה לאחת מתלמידותיי שהשיגה ציונים יוצאים מהכלל.


אנחנו מגיעות הביתה ב־10:00 והתלמידה שקיבלה את הציונים היוצאים מהכלל, ילדה בכיתה ב', מחכה כבר להתחיל בשיעור. היום היא משיגה ציון 10 מתוך 10 נקודות בדף העבודה. היא מסמיקה, וכשאני נותנת לה את הדוב במתנה היא בעננים.


עדיין לא אכלתי ארוחת בוקר, ולכן היבא אחותי מכינה לנו בראנץ' – ביצים קשות, אבוקדו, גבינה ביתית, לחם מלא ותה. כעת אני מוכנה לשנת צהריים. כשאני מתעוררת השעה 14:30 ושמש! אני מתיישבת בחצר הקדמית, סופגת את חום השמש, שותה ספל נס קפה ואוכלת חתיכת שוקולד מריר.


הפסקת חשמל

בקרוב תהיה השעה 15:15, השעה שבה מפסיק החשמל, כמו בכל יום, בשל החוסר בדלק שגורם הסגר הישראלי. מרוב שעמום אני מחליטה לצאת לקניות עם אחת מאחיותיי האחרות, מאהא.


אני קונה נעלי ספורט לבנות וקצת נשנושים לאחותי הבכורה, אלהא. היא בת 27, אך מבחינה מנטלית היא צעירה בהרבה. כשהייתה בת חמישה חודשים תקף אותה מנינגוקוקוס (חיידק אלים), שפגע בתאי מוחה וגרם לחום פתאומי גבוה מאוד. הזיהום השפיע על התפתחות מוחה וגופה ועיוות את גבה לצורת האות S, ולכן היא אינה יכולה ללכת רגיל. היא אוהבת להתנדנד, להקשיב למוזיקה ולרקוד, לשבת על החוף ולנסוע במכוניות. אלו דברים פשוטים כל כך, אך הם גורמים לה הרבה אושר – שלא כמו לרובנו, שמשתעממים ונעשים מדוכאים בקלות רבה.


זמן משפחה

עם שובנו מהקניות מאהא ואני עוצרות במסעדת "סברין" הידועה בעיר רפיח, בזכות השווארמה והפלאפל המוגשים בה. אנחנו מזמינות שתי מנות שווארמה ברוטב בוטנים וטחינה, וחמוצים ליד. לבסוף, סביב השעה 19:00, אנו עושות את דרכנו הביתה. החשמל עדיין לא חזר.

זמן משפחתי

לאחר תפילת "אל־עשאא'" (הלילה), מתכנסת המשפחה למשחק הקלפים "אונו". אני מנצחת בסיבוב הראשון, אך אימי מנצחת בשני. אחיותיי ואני נשארות ערות עד מאוחר לצפות בסרט המצרי "חאלאוויס", העוסק בהגירה, בעוני ובאי־צדק. הצד החיובי בהפסקות החשמל הוא הזמן המשפחתי.


לא לפני חצות חוזר לבסוף החשמל... זה נחוץ מאוד, כי קר הלילה. לצלילי טפטוף הגשם על הגג ובזכות הבית החמים כעת אנו מתנמנמות לנו, חשות את שנת הלילה קרבה והולכות למיטה. הפסקות החשמל הופכות את ימינו על פיהם.


תרגום: גליה פלד


טקסט זה נכתב במקור באתר We are not numbers, בלוג ספרותי בו כותבים צעירים מעזה על חייהם בשפה האנגלית. חלק מהכותבים העזתים הביעו רצון להשמיע את קולם גם בעברית, ובעקבות הפנייה שלהם התנדבנו מעל לכ-150 ישראלים לתרגם את הטקסטים שבאתר מאנגלית לעברית. במידה ותרצו להצטרף אל קהילת המתרגמים שלנו ולעזור לנו למלא את האתר בתוכן נוסף, לחצו כאן.

  • Facebook Social Icon
  • Twitter Social Icon