• .

מוכר הברד

עודכן ב: ינו 26

חולוד רבאח סולימאן



בימי שישי, בזמן צעדת השיבה הגדולה (צעדות שבועיות המתרחשות מאז מרץ 18), מוכרים עם עגלות רחוב

מוציאים את העגלות והסחורה שלהם ומתקרבים לעבר הגבול עם ישראל. הם צריכים הכנסה נוספת בשביל לפרנס את המשפחה, ומוכנים לסכן את החיים שלהם בשביל להרוויח אותה.



חוסיין אבו עווידה, בן 41 משכונת "אל שאאף" שממוקמת מזרחית לעיר עזה, הוא אחד מאותם מוכרים הרפתקנים. למעשה, כולם מכירים אותו בתור "מוכר הברד", בזכות הברד לימון הסמיך שלו, שנהג למכור בימים החמים.




לרוע המזל, היצר ההרפתקני של חוסיין העלה את נשמתו לגן עדן כשב-14 במאי 2018 צלף ישראלי ירה בגבו למוות.


חוסיין היה אבא לארבעה ילדים. הבכור בן 14 והצעיר ביותר בן 8. במשך 18 שנה הוא מכר ברד ושתייה קרה בשווקים ומחוץ למסגדים ולבתי ספר. באותו הבוקר של ה14 במאי, חוסיין השכים קום, ואכל את ארוחת הבוקר עם הילדים ועם סאווסן אשתו. הילדים יצאו לבית ספר וחוסיין הכין את העגלה לעוד יום של מכירות.

העזתים סובלים משיעור גבוה של עוני (80%) ושל אבטלה (50%) בעקבות המצור הישראלי אשר מגביל באופן חמור כל כניסה ויציאה ובכך גם ייצוא וייבוא. לפני שהמצור החל (לפני 12 שנים) חוסיין היה מרוויח בין 30 ל-50 ש"ח ליום שבקושי הספיקו גם אז. מאז שהמצור נכנס לתוקף, לא משנה כמה קשה עבד, גם בימים שלמים תחת השמש הקופחת, הרוויח חוסיין בממוצע 20 ש"ח ליום.

ועדיין, למרות העוני והפגיעות של משפחתו, חוסיין היה אדם נדיב מאוד. לפעמים הוא היה מחלק בחינם משקאות קרים לילדים שגרו בשכונה או לאנשים שלא יכלו להרשות לעצמם לקנות אחד.


כשצעדת השיבה הגדולה פרצה לראשונה ב-30 במרץ באותה שנה, חוסיין החל לדחוף את עגלתו בכל יום שישי לעבר גבול עזה-ישראל. חופשת הקיץ החלה, והוציאה יחד איתה אנשים נוספים לרחובות. בזכות התנועה הרבה, חוסיין הצליח להעלות את הרווחים שלו ל-30 ש"ח ביום.


"ניסיתי לשכנע אותו לחזור בו מההחלטה למכור ליד הגבול, אבל כל הנסיונות שלי היו לשווא". סאווסן מספרת לנו. "הוא אמר לי שאין אף מוכר משקאות אחר שמוכן להתקרב כל כך לגבול, ושהמפגינים צריכים משהו קר לשתות בשביל להרוות את צמאונם בימים החמים. גם הכסף הנוסף שהוא הרוויח היה כל כך נחוץ בשביל הילדים שלנו."

"חוסיין היה מפגין המון חיבה לילדים", היא נזכרת. "הוא היה מביא ממתקים וצ'יפס הביתה בשבילם, ולמרות שהיה מותש מהעבודה הקשה, כל ערב הוא היה מבלה שעה עם הילדים במשחקים. כל אחד מהילדים היה מקבל נשיקה וחיבוק לפני השינה".


בבוקר של אותו יום, ה-14 במאי, ממש לפני שעזב לגבול, חוסיין חיבק את סאווסן חזק במיוחד. "כמה שעות אחר כך, אחיו דפק בדלת ביתנו. הוא בקושי היה מסוגל לדבר, וסיפר לי על הפציעה של חוסיין. הוא עבד במרחק של 500 מטר מהגבול. הייתי בשוק!". סאווסן נזכרת. "מיהרנו לבית חולים שיפא, בית החולים המרכזי ברצועת עזה ומצאנו את חוסיין במחלקה לטיפול נמרץ. הוא שכב על המיטה, בלי יכולת ללכת או להזיז את הצלעות".

סאווסן נישקה כל חלק בגופו, כרעה ברך ליד מיטת בית החולים והודתה לאלוהים על שהציל את חיי בעלה, בתקווה שיוכל לחזור ללכת.


ד"ר מאג'ד אל דאדאח, מנתח כללי בבית החולים – הסביר שקליע המתכת הישראלי שמצופה גומי, גרם לנזק חמור בעמוד השדרה והשאיר את חוסיין משותק. הכדור התפצל לרסיסים שהגיעו בסמוך לכבד ולריאות של חוסיין.


מערכת הבריאות בעזה סובלת מחוסרים של ציוד רפואי בעקבות 12 שנים של מצור. חוסיין וסאווסן פנו לנשיא פלסטין מחמוד עבאס, בבקשה לקבל אישור יציאה מהרצועה כדי שיוכל לקבל טיפול רפואי מתקדם. באותה תקופה, ניצוץ של תקווה הגיח - חוסיין התחיל להרגיש חום בגפיו התחתונים.


"בכל אופן, המאמץ שלנו היה לשווא. עבאס מעולם לא הגיב לבקשה, למרות התמיכה הנרחבת לה זכינו ברשתות החברתיות", סאווסן מספרת במרמור.


עבאס פועל בנחישות במטרה להפיל את שלטון חמאס, ובסוף העם העזתי משלם את המחיר. חוסיין נפטר ב-26 במאי 2018, 12 ימים לאחר פציעתו. "נשמתו נלקחה לגן עדן לנוח בשלום ובשגשוג, אבל אנחנו לא יודעים אם נהיה בטוחים בלעדיו", מסכמת לנו סאווסן ודמעות זולגות על לחייה כמו גשם.



פורסם ב: 24 בספטמבר 2019


תרגום: הגר כץ

עורכת: מיה מרק


טקסט זה נכתב במקור באתר We are not numbers, בלוג ספרותי בו כותבים צעירים מעזה על חייהם בשפה האנגלית. חלק מהכותבים העזתים הביעו רצון להשמיע את קולם גם בעברית, ובעקבות הפנייה שלהם התנדבנו מעל לכ-150 ישראלים לתרגם את הטקסטים שבאתר מאנגלית לעברית. במידה ותרצו להצטרף אל קהילת המתרגמים שלנו ולעזור לנו למלא את האתר בתוכן נוסף, לחצו כאן.


  • Facebook Social Icon
  • Twitter Social Icon